פסק דין
1.בפני תביעתו של מר עומר שוק ("התובע") כנגד אדירים בטחון ואחזקה (1993) בע"מ ("הנתבעת") לתשלום שכר עבודה בסך 4,800 ש"ח.
2.בכתב התביעה טען התובע כי בחודש ינואר 2012 עבד כשומר באתר בנייה בנהרייה, מקום בו מבוצעות עבודות בנייה על ידי חברת אשטרום הנדסה. לטענתו, הנתבעת אחראית לתשלום שכרו בגין 29 ימי עבודה, בסכום כולל של 4,800 ש"ח.
3.הנתבעת במסגרת כתב הגנתה מכחישה קיומם של יחסי עובד ומעביד בינה לבין התובע. נטען, כי התובע אינו מוכר לנתבעת והוא מעולם לא פנה אליה קודם להגשת התביעה.
4.בישיבת ההוכחות שהתקיימה בפני ביום 13/2/13, נשמעו עדויות הצדדים. מטעם התובע העידו התובע בעצמו ואביו מר חוסיין שוק. מטעם הנתבעת העיד מנהלה האדמיניסטרטיבי, מר אורי אברהם ("מר אברהם").
דיון והכרעה
5.מושכלות יסוד הם שנטל ההוכחה לעניין קיומם של יחסי עובד ומעביד מוטל על כתפי הטוען להם, שכן "המוציא מחברו עליו הראיה".
בענייננו, לאחר שנתתי דעתי לכתבי הטענות, לעדויות שנשמעו ולראיות שהוצגו, ושקלתי את מכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
6.לא זו בלבד שהתובע לא הציג כל ראיה לתמיכה בגרסתו, לפיה התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה בחודש ינואר 2012, אלא שגרסתו אינה מתיישבת עם מכלול הראיות, ואף נמצאו בה סתירות. אבהיר:
א.לגרסת התובע, עבד בנתבעת משך 29 ימים בחודש ינואר 2012. בכתב התביעה טען התובע, מחד, כי "לא קיבל את משכורתו עבור תקופת העבודה שעבד אצל הנתבעת" (סעיף 12 לכתב התביעה). מאידך, נטען בכתב התביעה, כי בכל תקופת עבודתו בנתבעת, הנתבעת שילמה לתובע את שכרו "באמצעות מר נסראת סמרה במזומן ו/או בדרך העברה בדואר" (סעיף 4 לכתב התביעה).
תמוהה בעיני גרסת התובע לפיחה טען שלא קיבל את שכר עבודתו, ובנשימה אחת טען כי שכרו שולם לו באמצעות "מזומן בזמן", ואף הציג ראיה לתשלום (ובעניין זה ארחיב בהמשך). למעשה, כבר בכתב התביעה מעלה התובע גרסאות עובדתיות סותרות.
לא זו בלבד שגרסת התובע אינה מתיישבת עם ההיגיון, אלא שיש ליתן את הדעת לגרסת הנתבעת בכתב ההגנה, לפיה מעולם לא שילמה לתובע סכומים כלשהם, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף.
ב.לטענת התובע בכתב התביעה, "בירר מול קבלן כוח אדם של חברת אשטרום הנדסה בע"מ בשם אבי שפירא בעניין התקשרות החברה עם קבלני משנה לצורך ביצוע עבודות שמירה..." (סעיף 2 לכתב התביעה). לשון אחרת: לגרסת התובע עצמו, ההתקשרות הייתה מול נציג חברת אשטרום, אולם לשיטתו "האחריות על תשלום משכורתו ... מוטל[ת] על הנתבעת" (סעיף 3 לכתב התביעה). מדוע לדעת התובע יש להטיל את האחריות לתשלום שכרו על הנתבעת דווקא?! התובע לא פירט ולא הסביר, לא בכתב התביעה ולא בעדותו.
גם בעניין זה, יש ליתן משקל לגרסת הנתבעת, לפיה לא מוכר לה אדם או קבלן כוח אדם בשם שפירא.
ג.התובע צירף לתביעתו ראיה בודדת, והיא העתק שתי אסמכתאות "תשלום מזומן בזמן – קבלה לפודה". על פי הקבלה הראשונה, שולם סכום של 3,968.84 ש"ח למר חוסין שוק, אביו של התובע, ביום 3/11/11. התשלום בוצע על ידי אדם בשם נאדר ראדי. על פי הקבלה השנייה, הועבר לאביו של התובע סכום של 4,158.83 ש"ח, ביום 16/11/11 על ידי אדם בשם לואי עוואד.
הקבלות האלו אין בהן כדי לתמוך בתביעתו של התובע או לבסס ולו ראשית ראיה לקיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים דנן. אבהיר:
ראשית, התשלומים בוצעו בחודש נובמבר 2011, ולא בחודש פברואר 2012, הוא המועד הרלוונטי לתביעה דנן. שנית, המוטב לתשלום הוא אביו של התובע, מר חוסין שוק, ולכן לא ניתן להסיק על הקשר שבין התשלום לבין התובע. ממילא אין ללמוד שמדובר בתשלום עבור שכר עבודה. שלישית, העברת הכספים בוצעה על ידי מר נאדר ראדי ומר לואי עוואד. התובע לא הוכיח קשר בין שני האדונים לבין הנתבעת.
אעיר בהקשר זה, כי עד הנתבעת מר אברהם העיד כי מר נאדר ראדי הוא מנהל עבודה מטעם קבלן המשנה של הנתבעת, חברת הנאמנים בע"מ. עדותו של מר אברהם מקובלת עלי כאמינה ומהימנה ביותר, ומכאן אני קובעת כי הוכח בפני שמר נאדר ראדי אינו עובד הנתבעת.
ד.זאת ועוד: אין חולק שלתובע לא הוצא תלוש שכר והוא לא הוחתם על כרטיס עובד או חוזה עבודה.
ה.התובע לא הציג כל ראיה לגבי מתכונת עבודתו בנתבעת. כך למשל, לא הוצג רישום ביומן עבודה או ביומן אישי, שנערך בזמן אמת, לגבי ימי עבודה ושעות העבודה הנטענים.